logo

שיחה עם בעל עסק. הוא

digitma

תמונה לפוסט שיחה עם בעל עסק. הוא

שיחה עם בעל עסק. הוא עומד לפתוח מסעדת המבורגרים חדשה. הפתיחה ממש בקרוב והכל כבר לגמרי מוכן. יהיה אירוע פתיחה, קביעת מזוזה, רב ממותג שיגיע ויברך ועוד הפתעות שהוא מתכנן ליום הפתיחה ולאירוע מסביב.

“תגיד, מה לגבי שיווק”? “יש לך כבר תקציב פרסום מוגדר לעניין”?
“אני אחשוב על זה ואראה אם זה מסתדר לי מבחינת תזרים” – הוא עונה לי.

ולי כבר כבר מתחיל להתהוות הר הגעש בבטן.
כי ראיתי את זה קורה אין סוף פעמים.

אנשים מגשימים חלום, הופכים עצמאים ופותחים מקום.
משקיעים בשכירות, בשיפוץ, בריהוט, בציוד יקר, במלאי או בחומרי גלם, שוכרים צוות של עובדים ואפילו מגדילים לעשות ומשקיעים במיתוג, לוגו וצילומים.
ואז מה? זהו בערך.

באיזה שהוא מקום הם בטוחים שהדברים יקרו מעצמם. סומכים על תנועה ברחוב, על אנשים שיגיעו מפה לאוזן ועל קהל שיחזור שוב ושוב.
אין שום אסטרטגיה קדימה, אין תוכנית סדורה ואין תוכנית שיווקית מדויקת.

ואז מה שקורה הוא פחות או יותר כזה: פתיחה, באז גדול, המסעדה עובדת בהתחלה על אותו “רעש” ראשוני, מנסים קצת פוסטים אורגניים בפייסבוק, מנסים קצת להפיץ בקבוצות, אולי “משקיעים” מעט כסף על קמפיין ממומן (היוש Boost Post) וזהו.

מבחינתו, פייסבוק לא עובד ואין יותר מה לנסות. תקציב שיווק קבוע לעסק? מעולם לא עלה על דעתו כי “אני לא זורק כסף על פרסום” כמו שכבר שמעתי מבעל עסק.

ואז העסק מדשדש, מנסים עוד קצת, מושכים…ובסוף סוגרים.
ובטוחים שזאת גזרת גורל ושפשוט “לא היה לי מזל”.

וזה כואב. כואב לי לראות את זה. כי זה לגמרי לא אמור להיות המצב.

אם רק בעלי עסקים היו מבינים שתקציב פרסום *קבוע* כחלק מההוצאות השוטפות של העסק הוא חלק בלתי נפרד מההוצאות הקבועות לעסק. בדיוק כמו שברור לך שאין מצב לא לשלם שכירות ואין מצב לא לשלם על חומרי גלם או סחורה או ציוד מטבח או עובדים שנותנים שירות ומאפשרים לכל העסק הזה להמשיך הלאה…

אם בעלי עסקים, בעלי מסעדות או בעלי חנויות – היו מבינים שאין מצב לא להשקיע בפרסום. עוד לפני שפתחתם. מהיום הראשון. באופן קבוע, עם תוכנית סדורה מראש, עם אסטרטגיה מגובשת לעסק, עם תוכנית מדויקת.

הרבה פחות עסקים היו סוגרים, הרבה פחות עסקים היו פושטים רגל והרבה פחות עסקים היו בטוחים שמדובר בגזרת גורל, מצב בלתי נמנע, “חוסר במזל”.

אז אני מקווה שאותו בעל מסעדה יתאפס על עצמו ויבין שזה להיות או לחדול. או שאתה מכניס את תקציב הפרסום כחלק מההוצאות של העסק או שאתה מכין את עצמך לקראת דעיכה שתגיע ללא שום ספק.

“מה את מציעה”? “יש לך רעיון”? – הוא שואל אותי

“כן, אתה צריך מועדון לקוחות. לא כזה של הסופרים עם כרטיס…אתה צריך קמפיין שמוביל אנשים להרשמה בתמורה לשובר מתנה או הנחה. אתה צריך לאסוף את כולם לתוך רשימת תפוצה ואח”כ להמשיך ולשלוח להם באופן קבוע מבצעים, הנחות ומתנות ב-sms או במייל. ובאופן קבוע להמשיך לפרסם ולהגדיל את הרשימה. ככה תוכל ליצור לעצמך קהל שמכיר את המסעדה, הגיע עם השובר הראשוני כדי לאכול וימשיך להגיע שוב ושוב. אתה תוכל לשלוט בזרם הלקוחות שמגיע על בסיס קבוע אלייך למסעדה”.

מקווה שהוא הקשיב, שמע והפנים. מקווה שתהיה לו הצלחה כבירה ושפע עצום. מקווה שיחזור אליי כדי שאוכל לעזור לו. ובעיקר אני מקווה, עבורו, שאני טועה🙂

מאמרים קשורים

אחד הדברים שאני הכי אוהבת בעבודה שלי הוא היכולת להיחשף שוב ושוב לתחומים חדשים לגמרי,…
שואלים אותי מה ההבדל בין כרטיסי ביקור דיגיטליים אחרים לבין המוצר שלנו – שהוא שילוב…
אז בני, שמשרת במילואים כבר למעלה מ-150 יום (כבוד לגיבור הזה!) פנה אלינו בבקשה להקים…

יצירת קשר

לורם איפסום הוא כינוי לטקסט חסר משמעות לחלוטין – הנקרא לפעמים גם דמי טקסט או ג’יבריש – ומיועד להיות ממוקם בסקיצות

דילוג לתוכן